פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 2917/97
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט י' זמיר
העותר: שלמה צודקביץ
נ ג ד
המשיבים: 1. שר החינוך והתרבות, מר זבולון המר
2. מנכ"ל משרד החינוך התרבות והספורט
מר בן-ציון דל
3. ממשלת ישראל
4. תא"ל יגאל פרסלר, יו"ר הועדה
לבדיקת אסון נהריים
5. מר דן שרון, חבר הועדה לבדיקת
אסון נהריים
6. מר מיכאל גל, חבר הועדה לבדיקת
אסון נהריים
7. עו"ד אפרים יפהר, חבר הועדה
לבדיקת אסון נהריים
8. מר דני שנער, חבר הועדה לבדיקת
אסון נהריים
9. מר יוחנן בן יעקב, חבר הועדה
לבדיקת אסון נהריים (מרכז הועדה)
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
פ ס ק - ד י ן
העותר הינו מנהל האגף לביטחון לבטיחות ולשעת חירום במשרד החינוך, התרבות והספורט. המנהל הכללי של משרד זה מינה ועדה לבדיקת האסון בו נרצחו תלמידות מבית-שמש בעת טיול באתר נהריים ביום 13.3.97. הועדה המליצה, בין השאר, להעביר את העותר מתפקידו.
בעתירה זאת תוקף העותר את הרכב הועדה, היקף סמכותה, ההליכים בפניה, ובעיקר הפגיעה בזכות הטעון של העותר, ועוד. על יסוד טענות אלה הוא מבקש לדחות את דו"ח הועדה, או, לפחות, לדחות אותו ככל שהוא נוגע לעותר. כמו כן הוא מבקש שבית המשפט יורה לממשלת ישראל להקים ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט1968-, לחקירת האסון בנהריים.
עיקר הטענות של העותר, והסעד שהוא מבקש, מכוונים נגד ההמלצה להעביר אותו מתפקידו. אך עניין זה מצוי בתחום הסמכות של בית הדין לעבודה. אם העותר יגיש תובענה לבית הדין לעבודה בעניין זה, הוא יוכל להעלות בפני בית הדין את כל הטענות שיש להן נגיעה לעניין. נראה כי העותר מודע לכך. אולם הוא טוען כי העתירה נמצאת בסמכות בג"ץ שכן הסעדים העיקריים המבוקשים בה (ביטול דו"ח הועדה והקמת ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה) עוסקים בפעולות של בעלי תפקידים ציבוריים על פי דין. אכן, נכון הדבר כי עניינים אלה מצויים בסמכות בג"ץ, כשם שנכון הדבר כי גם חוקיות ההחלטה להעביר את העותר מתפקידו לא הוצאה מסמכות בג"ץ. עם זאת, העברת עובד מתפקידו היא עניין מובהק לבית הדין לעבודה, ואחת היא אם מדובר בעובד בעסק פרטי או בעובד בשירות המדינה.
בית המשפט הגבוה לצדק לא ידון בעניין כזה אלא במקרים מיוחדים ונדירים. המקרה שלפנינו איננו מקרה כזה, ולפיכך יש לדחות את העתירה.
העותר יוכל להגיש תובענה בבית הדין לעבודה נגד ההחלטה להעבירו מתפקידו, ובמסגרת תובענה זאת יוכל להעלות את טענותיו נגד הרכב הועדה, הליכי הועדה וטענות אחרות הקשורות להחלטה זאת.
אם העותר ימצא עדיין טעם לדרוש הקמת ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, יהיה עליו, קודם כל, למצות את ההליך המינהלי לפני שיפנה אל בית המשפט. אמנם העותר מציין כי פנה בעניין זה אל ממשלת ישראל ביום 7.5.97, וטרם נענה. אולם ברור שפניה זאת, שנעשתה רק לפני שבוע, אינה אלא מס שפתיים. האם העותר, שהגיש עתירה זאת ביום 14.5.97, סבור ברצינות כי הממשלה תדון בבקשה זאת, תחליט בה ותשלח אליו תשובה תוך שבוע ימים? די בכך כדי לדחות את העתירה בכל הנוגע להקמתה של ועדת חקירה לפי חוק ועדות החקירה.
לפיכך החלטנו לדחות את העתירה על הסף.
ניתן היום, י"א באייר תשנ"ז (18.5.97).
ה נ ש יא ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97029170.I02