פסק הדין המלא
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"צ 97 /
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופטת ד' ביניש
העותר: פורז אברהם-ח"כ
נגד
המשיבים: 1. ראש הממשלה
2. ממשלת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי
פסק-דין
השופטץת ד' ביניש:
אצה לו הדרך לעותר והוא מיהר לפנות לבית משפט זה בבקשה כי נורה לראש הממשלה "ליתן טעם מדוע לא ישעה את עצמו מתפקידו עד למתן החלטה על ידי היועץ המשפטי לממשלה בשאלה אם יוגש נגדו כתב אישום - עד להכרעה שיפוטית באישום".
העותר לא טרח לקיים אחר התנאים המוקדמים הנדרשים בטרם מתבקשת התערבותו של בית משפט זה. הוא לא פנה לראש הממשלה כדי לקבל תגובתו לטענות המועלות בעתירה. יתרה מזאת, מבלי שהניח תשתית עובדתית לכך, טען העותר בסעיף 5 לעתירה כי "יש להניח כי יארך זמן עד למתן החלטה סופית בדבר הגשת או אי הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה". ראוי היה שהעותר, שהינו חבר כנסת המצוי בהליכותיו של בית משפט זה ובסדרי השלטון, יפנה ליועץ המשפטי לממשלה, כדי לברר האם יש יסוד של ממש להנחתו כי ההחלטה בדבר העמדה לדין תארך זמן. אילו פנה כאמור - היה העותר מסוגל להעריך באופן רציני אם צפויה החלטה בקרוב אם לאו, והיה עולה בידו לבדוק אם יש תשתית עובדתית לנטען בעתירה.
אשר על כן, בהתחשב בכך כי טרם מוצו ההליכים הנדרשים קודם לפניה לבית משפט זה - העתירה היא מוקדמת, ועל פי ההלכה המקובלת עלינו מימים ימימה, דינה להדחות.
ניתן היום י' ניסן התשנ"ז (17.4.97).
ה נ ש י א ה מ ש נ ה ל נ ש י א ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
COURT/דז