פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 2214/01
בפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט י' זמיר
כבוד השופטת ד' ביניש
העותר: יוסי וינדזברג
נגד
המשיבים: 1. בית המשפט לתביעות קטנות
2. גב' אתי לורי
3. טוני חיים לורי
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
פסק-דין
בית-המשפט לתביעות קטנות, בית-משפט הוא לכל דבר ועניין. איבר הוא בקורפוס (תרתי-משמע) של בתי-המשפט, והוראות הסעיפים 59 עד 67 לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984- (החוק או חוק בתי המשפט) מסדירות את נושאי סמכותו ואת דרכי הנהלתו. לבית-המשפט לתביעות קטנות - קרא: בית-משפט שלום היושב לדין כבית-משפט לתביעות קטנות - כמה מאפיינים המייחדים אותו מבתי-משפט אחרים, ועל מיקצת מאלה נסבה פרשת סרבוז נ' אופק בע"מ, רע"א 292/93, פ"ד מח(3) 177.
2. שלושה מאותם מאפיינים יחודיים הם לענייננו כאן. מאפיין אחד הוא, שייצוג בעל דין בבית-משפט לתביעות קטנות אינו בידי עורך-דין אלא "ברשות בית-המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו" (סעיף 63 לחוק בתי-המשפט). מאפיין שני הוא בנושא הביקורת על החלטות בית-משפט לתביעות קטנות. כהוראת סעיף 64 לחוק בתי-המשפט, פסק-דין של בית-משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית-משפט מחוזי רק אם ניתנה רשות לכך מאת שופט בית-המשפט המחוזי. מאפיין שלישי: בית-משפט לתביעות קטנות רשאי שלא לדון בתביעה שהוגשה לו, ולהעבירה לבית-משפט שלום "אם ראה שהדיון בבית-משפט לתביעות קטנות אינו מתאים [לה]" (סעיף 60(ב) לחוק בתי-המשפט).
3. ולענייננו-שלנו: העותר לפנינו הגיש לבית-המשפט לתביעות קטנות תביעה נגד המשיבים מס' 2 (המשיבים). התביעה תביעה לפיצויים היא, ועניינה בעיקרה הפרת הסכם שכירות שנכרת בין העותר לבין המשיבים. המשיבים הגישו לבית-המשפט, באמצעות באי-כוח עורך-דין, בקשה כי יותַר להם להיות מיוצגים בידי עורך-דין וכי הדיון בתובענה יועבר לבית-משפט השלום. בית-המשפט לתביעות קטנות (כב' השופטת מלכה אביב) נעתרה לבקשה, בהחליטה כי "בנסיבות העניין ולאור החומר שבפני אני קובעת כי התיק יעבור לדיון בבית-משפט השלום.".
4. על החלטה זו העתירה שלפנינו, ועתירת העותר היא כי נבטל את החלטתו של בית-המשפט לתביעות קטנות, וכי נוסיף ונורה שהדיון בתביעה שהגיש נגד המשיבים ייערך בבית-המשפט לתביעות קטנות דווקא.
5. אין זה מתפקידנו לייעץ לעותר כיצד ובאיזה הליך ישיג על החלטתו השיפוטית של בית-המשפט לתביעות קטנות. זאת נוכל לומר בביטחה, שהעתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק אינה הדרך הנכונה והראויה. הסעד שהעותר מבקש לעצמו חייב להימצא - אם יימצא - במסגרת ההליכים המקובלים בבית-המשפט לתביעות קטנות ובדרכי ההשגה על החלטות של בית-משפט זה; כך, ולא בעתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק.
אנו דוחים את העתירה על הסף באין עילה לדיון לפני בית-המשפט הגבוה לצדק.
היום, י"א בניסן תשס"א (4.4.01).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________
העתק מתאים למקור 01022140.G02
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444