פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 1994/00
בפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' ריבלין
העותר: עבד אלסלאם שבלי
נגד
המשיבים: 1. שר הפנים - מר נתן שרנסקי
2. עלי שבלי - ראש המועצה המקומית שבלי
תאריך הישיבה: כ"ג באדר ב' התש"ס (30.3.2000)
בשם העותר: עו"ד נג'אר ריחאן
עו"ד ראפי מסאלחה
בשם המשיב 1: עו"ד דנה בריסקמן
בשם המשיב 2: עו"ד עסאם ח'טיב
עתירה למתן צו על-תנאי
פסק-דין
השופט מ' חשין:
העותר שלפנינו הוא בן הכפר ותושב המועצה המקומית כפר שיבלי, והמשיבים לעתירה הם שר הפנים וראש המועצה המקומית שיבלי. עתירת העותר היא כי נורה על ביטול החלטתו של שר הפנים מיום 29.2.2000, בה החליט לדחות את מועד הבחירות למועצה המקומית כפר שיבלי מיום 11.4.2000 ליום 19.9.2000. טענת העותר היא, כי החלטה זו ניתנה שלא בסמכות, ומכל מקום - כי החלטה בלתי סבירה היא. המשיבים מתנגדים לעתירה, ושמענו השלמות טיעונים על-פה מפי בא-כוח העותר.
הבחירות האחרונות למועצה המקומית שיבלי היו ביום 30.7.1995. כסמכותו בסעיף 5(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה1965- (כפי שתוקן בשנת תשנ"ט: ס"ח בעמ' 57) הורה שר הפנים, ביום 4.3.1999, כי מועד הבחירות הבא למועצת הרשות המקומית יהיה ביום 11.4.2000. ביני לביני, המליצה ועדה שהוקמה לָעִניין לשלב את היישוב אום אל-ע'אנם במועצה המקומית שיבלי, וביום 15.3.2000 החליט שר הפנים לקבל את ההמלצה על דרך סיפוחה של אום אל-ע'אנם לשיבלי.
נמצא לנו, איפוא, כי החל ביום 15.3.2000 היו שני הכפרים לחטיבה אחת, והבחירות בחטיבה החדשה אמורות היו להיערך, כאמור לעיל, ביום 11.4.2000, לאמור, לאחר פחות מחודש ימים.
בראותו כן, סבר שר הפנים כי יש וראוי לדחות את מועד הבחירות כפי שנקבע קודם לכן, ולו מן הטעם שבתקופת הביניים עד ליום הבחירות המיועד לא נמצאה אפשרות חוקית להשלים את פנקס הבוחרים על דרך הכנסתם של תושבי אום אל-ע'אנם לכפר שיבלי. למותר לומר כי תוצאה אפשרית מאי-יכולת זו היתה מניעת תושבי אום אל-ע'אנם מהצביע למועצה המקומית, ושר הפנים לא יכול היה להשלים עם כך. מטעם זה הורה שר הפנים - כסמכותו בסעיף 5(א) לחוק, ולאחר שנוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת - לדחות את הבחירות למועצה המקומית שיבלי ליום 19.9.2000.
על החלטה זו, כאמור, קובל העותר לפנינו.
ערים אנו, כמובן, להלכה שקבענו בפרשת מואסי (דנג"ץ 1913/97, מואסי נ' שר הפנים), אולם לא נמצא לנו - בניגוד לטענת העותר - כי שר הפנים חרג מסמכותו או כי החלטתו ניגעה בחוסר סבירות. בסעיף 5(א) בו מסמיך החוק את שר הפנים לדחות מועד בחירות אם "היו נסיבות מיוחדות, אשר לדעת השר, מצדיקות דחייתן ..."; והטעם שנתן השר לדחיית הבחירות - מתן זכות בחירה מלאה לתושבי אום אל-ע'אנם - נראות בעינינו סיבות ראויות ונכונות. כך באשר לסמכותו של השר וכך באשר לסבירות החלטתו.
טוען העותר כי ניתן היה לעדכן את פינקס הבוחרים גם בתקופה הקצרה שנותרה עד למועד הבחירות הקודם (11.4.2000), ואולם לא נמצא לנו כי עלה בידו לסתור את טענת השר כי במועד הקצר לא ניתן היה לעדכן את פינקס הבוחרים. אשר לסבירות הארכה שניתנה - מחודש אפריל ועד חודש ספטמבר - גם תקופה זו לא נמצא לנו כי ארוכה היא במידה בלתי סבירה כדי שנתערב בהחלטת השר. אפשר ניתן היה לקצר את תקופת הדחייה, אולם לא הובאו לפנינו ראיות המצביעות בבירור כי תקופת הביניים שנקבעה הינה ארוכה במידה בלתי סבירה כדי-כך שתצדיק התערבותנו בהחלטת שר הפנים. בה-בעת, נבקש את שר הפנים כי ישקול אפשרות להקדים את הבחירות מחודש ספטמבר, אם רק ניתן יהיה לעשות כן בלא לפגוע בסידרי הבחירות הראויים.
אנו מחליטים לדחות את העתירה. העותר ישלם לכל אחד מן המשיבים שכר-טירחת עורך-דין בסך של 7,500.
היום, כ"ג באדר ב' התש"ס (30.3.2000).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00019940.G03