פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 1854/00
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט א' מצא
כבוד השופט י' טירקל
העותר: סימון בן-ארי
נגד
המשיבים: 1. לשכת נשיא מדינת ישראל
2. משרד המשפטים (מחלקת חנינות)
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר: בעצמו
בשם המשיבים: עו"ד אבי ליכט
פסק-דין
1. העותר הורשע בעבירת רצח ומאז יום 21.5.92 מרצה עונש של מאסר עולם. ביום 5.9.98 הגיש בקשה לחנינה ולקציבת העונש שהטיפול בה עוכב עד להכרעה בבקשתו למשפט חוזר. משנדחתה ביום 3.2.99 בקשתו למשפט חוזר התחיל הטיפול בבקשתו לחנינה ולקציבת העונש. ביום 6.3.00 עתר העותר לבית משפט זה נגד המשיבים לבוא ולתת טעם מדוע לא מטופל ענינו "בעדיפות ראשונה".
2. לפי הודעת פרקליטות המדינה (השלישית) סיים המשיב מס' 2 ביום 28.11.00 את הטיפול בבקשה וביום 30.11.00 הועברה המלצתו למשיב מס' 1 לשם קבלת החלטה בבקשת העותר. בכך באה עתירתו של העותר על סיפוקה.
יצוין כי בתשובה לשאלה שהוצגה לעותר, אם הוא עומד על עתירתו או שהוא חוזר בו ממנה, ביקש העותר "לדרוש מהמשיב מס' 1 לומר כמה זמן דרוש להם לסיים את הטיפול". בקשה זאת חורגת מתחומיה של העתירה ואין לה מקום גם לגופה.
3. העתירה נדחית.
ניתן היום, ט"ו בטבת תשס"א (10.1.01).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00018540.M04 - /מפ