פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1614/00

בית ספר הריאלי בחיפה נ. משרד החינוך

העותרים דרשו השוואת תקציבים בין מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים לבין מוסדות פטור, וכן תשלום רטרואקטיבי של מענקים.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 19/02/2004 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1614/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תקצוב מוסדות חינוך ותשלומי הורים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים דרשו השוואת תקציבים בין מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים לבין מוסדות פטור, וכן תשלום רטרואקטיבי של מענקים.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1614/00 — בית ספר הריאלי בחיפה נ. משרד החינוך

העותרים דרשו השוואת תקציבים בין מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים לבין מוסדות פטור, וכן תשלום רטרואקטיבי של מענקים.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, הגישו עתירה נגד משרדי החינוך והאוצר בדרישה להשוות את תקצובם לזה של מוסדות הפטור. במהלך הדיונים, משרד החינוך הסכים עקרונית עם הטענה והקים את 'ועדת שושני' לבחינת הנושא. המלצות הוועדה אומצו והחלו להיות מיושמות החל משנת הלימודים תשס"ד. העותרים ביקשו לקבל תשלום רטרואקטיבי עבור השנים שקדמו ליישום, אך המדינה התנגדה לכך בשל מורכבות המערכת. לאור העובדה שהעתירה הניעה את השינוי המערכתי המיוחל, בית המשפט המליץ לעותרים למשוך את העתירה, שכן מטרתה הושגה במישור העקרוני. העותרים הסכימו, והעתירה נמחקה תוך פסיקת הוצאות משפט לטובתם.

השלכות רוחב

העתירה הובילה להקמת ועדת שושני ולשינוי שיטת התקצוב של מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים בישראל.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים מ' חשין, י' טירקל, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מפברואר 2004

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • בית ספר הריאלי בחיפה
  • מוסדות חורב - ירושלים
  • בית הספר נזירות המושיע
  • בית הספר של הנזירות הסליזאניות
  • בית הספר דון בוסקו - נצרת
  • בית הספר לנזירות סאן ג'וזף - נצרת
  • בית הספר הבפטיסטי - נצרת
  • בית הספר האנגליקני המשיח
  • מוסדות ויחל ישראל
  • בית הספר הצנע לכת
  • תלמוד תורה בני משה
  • ישיבת תורה והוראה
  • תלמוד תורה סדיגורה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים זוכים לתקציב נמוך ממוסדות פטור.
  • יש לבצע את התחייבות משרד החינוך להשוואת התקציבים החל משנת הלימודים תשס"ב.
  • יש לשלם לעותרים מענקים רטרואקטיביים.
טיעוני ההגנה
  • נושא התקצוב מורכב ודורש בחינה מעמיקה (ועדת שושני).
  • יישום המלצות ועדת שושני החל בשנת הלימודים תשס"ד ויימשך חמש שנים.
  • תשלום רטרואקטיבי עלול להוביל לאנדרלמוסיה במערכת.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותרים זכאים להשוואת תקציבים רטרואקטיבית.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • דו"ח ועדת שושני

סכום הוצאות משפט

40000

טענות מנהליות

הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 1614/00 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1614/00 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. בית ספר הריאלי בחיפה 2. מוסדות חורב - ירושלים 3. בית הספר נזירות המושיע 4. בית הספר של הנזירות הסליזאניות 5. בית הספר דון בוסקו - נצרת 6. בית הספר לנזירות סאן ג'וזף - נצרת 7. בית הספר הבפטיסטי - נצרת 8. בית הספר האנגליקני המשיח 9. מוסדות ויחל ישראל 10. בית הספר הצנע לכת 11. תלמוד תורה בני משה 12. ישיבת תורה והוראה 13. תלמוד תורה סדיגורה נ ג ד המשיבים: 1. משרד החינוך 2. משרד האוצר עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ"ז בשבט תשס"ד (19.2.04) בשם העותרים: עו"ד יורם בר סלע בשם המשיבים: עו"ד אסנת מנדל פסק-דין השופט מ' חשין: היו אלה העותרים שזיעזעו והניעו את אמות הסיפים. בחודש פברואר לשנת 2000 - לפני כארבע שנים - הגישו העותרים את עתירתם שלפנינו ובפיהם קובלנה: כיצד זה שמוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי זוכים לתקציבים נמוכים מן התקציבים שזוכים בהם מוסדות החינוך הידועים כ"מוסדות פטור"? בעתירתם נימקו העותרים את טיעוניהם כהלכה, ובדרך הטבע ציפו כי משרדי החינוך והאוצר - הם המשיבים לעתירה - יעשו לאלתר וייעתרו לעתירתם. תגובתם של המשיבים, מפי הגב' שלומית עמיחי, המנהלת הכללית דאז של משרד החינוך והתרבות, איחרה מעט לבוא, אך משהוגשה תשובה לבית-המשפט הסתבר כי אין, למעשה, חילוקי-דעות בין העותרים לבין משרד החינוך. אכן כן, כך הודיעתנו גב' עמיחי "רמת התמיכה בבית ספר המשתייך למוסד חינוכי מוכר שאינו רשמי צריכה להיות גבוהה מרמת התמיכה לתלמיד במוסדות הפטור". גב' עמיחי הוסיפה עוד וכתבה בתשובתה, כי משרד החינוך יעשה כיכולתו לתקן את המעוות, וכי בשל תקופת היערכות הנדרשת לו יתחולל השינוי בתחילתה של שנת הלימודים תשס"ב. הגב' עמיחי לא ידעה מה מצפה לה בדרכה לחולל את השינוי שביקשה לחולל. ואמנם, משהחל משרד החינוך והתרבות להיערך לקראת השינוי המיועד, התייצב השטן על דרכו. שוב ושוב נגלה להם לעושים במלאכה, כי הדברים אינם פשוטים כפי שהם נראים למתבונן מן החוץ. כי נושא התמיכה הניתנת למוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי ולמוסדות הפטור נושא סבוך ומסובך הוא מאין-כמוהו. כמעט אין בו מתום, פצע וחבורה ומכה טריה. נימנו אנשי משרד החינוך וגמרו כי לא יצאו ראש מן המערכת המורכבת והמסובכת בנושא התמיכה אלא אם תקום ועדה מכובדת ורצינית אשר תעמיק חקור עד הסלע, ולסופה של אותה חקירה תציג לפני רשויות מערכת חדשה וראויה מיסודה, לתפארת מערכת החינוך בישראל. כך קמה ונהייתה ועדת שושני - ועדה קרויה על שם מי שעמד בראשה, ד"ר שמשון שושני - ובחודש אוגוסט בשנת 2002 הגישה הוועדה את מימצאיה ומסקנותיה. שרת החינוך אימצה את דו"ח ועדת שושני, והוקמה ועדה ליישום אותן מסקנות. ועדה זו אף היא עשתה את שהוטל עליה, ועתה שומעים אנו מפי משרד החינוך והתרבות כי יישום הדו"ח החל בשנת הלימודים הנוכחית, שנת תשס"ד, וכי במהלך חמש השנים העוקבות יוסיפו האחראים ויעשו להמשך יישומו. דו"ח מפואר זה של ועדת שושני, איש אינו חולק עליו גם לא העותרים שלפנינו. הנה-כי-כן, היו אלה העותרים אשר החלו להניע את גלגלי המערכת, והיו אלה הם אשר הולידו, ולו בעקיפין, את דו"ח שושני. ראויים הם העותרים לתודה, וגם על כך אין חולקים. העותרים מקבלים את התודה בריגשי הקלה ואולם אין הם מסתפקים בתודה בלבד. מבקשים הם גם קמח - לא אך תורה - והקמח הוא ביצוע התחייבותה של המנכ"לית עמיחי כי החל בשנת הלימודים תשס"ב יזכו באשר מבקשים הם לעצמם. לעת שהמנכ"לית עמיחי הבטיחה את הבטחתה, שנת תשס"ב היתה שנה שלעתיד-לבוא. כיום שנת תשס"ב היא שנה שלעבר. מכאן בקשתם של העותרים כי יוענקו להם מלמפרע המענקים שראויים הם להם, לטענתם. על כך השיבה המדינה והסבירה באריכות יתירה מה טעם אין יכולה להיעתר לעותרים. טוענת היא אמנם, בחצי פה, כי העותרים אינם זכאים בכל מקרה לאשר טוענים הם, ואולם עיקר טענתה הוא כי תשלום מלמפרע כדרישת העותרים עלולה להביא לאנדרלמוסיה חדשה במערכת וכדי מהומה ומבוכה. לעת הדיון על-פה לפנינו היו שיג ושיח בין באי-כוח בעלי-הדין ובית-המשפט, והמלצנו לפני בא-כוח העותרים כי ירפה מן העתירה. העתירה יפה וראויה היתה לזמנה, וכפי שראינו אף העלתה פרי הילולים. ואולם עתה, משמיצתה העתירה עצמה, כך יעצנו להם, הגיע עת לומר: הרף. בא-כוח העותרים נועץ במרשיו ולא בלי היסוסים הודיענו כי ייעתר להצעתנו. אנו מחליטים אפוא למחוק את העתירה. המשיבים ישלמו לעותרים שכר טירחת עורך-דין בסך 40,000 ש"ח. היום, כ"ז בשבט תשס"ד (19.2.2004). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 00016140_G19.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il