פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק
בבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק
בג"ץ 1421/01
בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט י' אנגלרד
כבוד השופט א' א' לוי
העותר: עו"ד נחמיה יעקב
נ ג ד
המשיבים: 1. המועצה המקומית אבן יהודה
2. גדי כרמלי - ראש המועצה המקומית אבן
יהודה
3. שר הפנים
4. מטות היי-טיצ' (2000) בע"מ
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה: א' בשבט תשס"ב (14.1.02)
בשם העותר: עו"ד חדד יצחק
בשם המשיב 1-2: עו"ד גוגיג חיה
בשם המשיב 3: עו"ד ליכט אברהם
פסק-דין
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
1. עניינה של העתירה בדרישת העותר להפסיק התקשרות המשיבה 1 (להלן: המועצה) עם המשיבה 4 (להלן: החברה) על-פיה ניתנה לחברה אפשרות להשתמש במספר חדרים במתחם בית הספר שבזי (להלן: הנכס) השייך למועצה, ללא תמורה כספית. מדובר בחוזה שכירות בלתי מוגנת לתקופה של שנתיים, המתייחס לשטח קטן מן הנכס, שהועמד לרשות החברה על-מנת ליתן שירותים לתלמידים ולבני נוער בתחום הוראה מרחוק והוראת חקר המוח להפעיל מרכז הדרכה וחוגים ולתת ייעוץ.
בין הצדדים התגלעה מחלוקת עובדתית בשאלה מהו השירות שניתן, אם בכלל, לילדי תושבי המועצה, על ידי החברה. לכאורה, עולה מן החומר כי אכן ניתן שירות כזה אולם הנושא דורש ליבון ענייני, רציני ויסודי על ידי המועצה, שאם תווכח שלא ניתן שירות כזה, תסיק את המסקנות המתאימות.
2. המשיב 3 (שר הפנים) שהגיב לעתירה ובדק את העניין, הבהיר, כי ההתקשרות פטורה ממכרז בעיקר בשל ייחודיות השירות שמספקת החברה ובשל העלות הנמוכה של השימוש בחדרים, וכי בשל תקופת ההתקשרות הקצרה, החוזה אינו מחייב אישור מוקדם של שר הפנים בהתאם לסעיף 190א לצו המועצות המקומיות. מכאן שחלק מטענות העותר מקבל תשובה המניחה את הדעת, בתגובתו של שר הפנים. עם זאת, ציין שר הפנים, כי כיוון שמדובר בהקצאת קרקע עירונית בפטור במכרז, יש צורך בפרסום על כוונת ההקצאה, במתן אפשרות למתנגדים להשמיע טענותיהם ובהבאת העניין לדיון במועצה שתבחן את ההקצאה לאור כלל הצרכים שהובאו בפניה לרבות צרכים אחרים של תושבי הישוב, מגבלת המקום וההתנגדויות להקצאה.
3. יש לציין כי פעולות המועצה בהקשר להקצאה אינן עונות בצורה ראויה לכללים הנ"ל, שהיוו חלק מכללי מנהל תקין ומצאו ביטוי בפסיקה עוד לפני גיבוש כללים על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה זו.
לאחר קבלת תגובת שר הפנים, פרסמה המועצה הודעה בעיתון בדבר ההתקשרות וזאת לאחר שההתקשרות נעשתה מספר חודשים קודם לכן ובפועל כבר החזיקה החברה בנכס. ההודעה לציבור פורסמה ב-18.10.01 וב21.01.01- הועלה הסכם ההתקשרות עם החברה על סדר יומה של ישיבת מועצה שלא מן המניין וזאת שלושה ימים בלבד לאחר פרסום ההודעה, בה נקצב זמן של 14 יום להגשת התנגדויות. מתוך פרוטוקול הישיבה עולה כי החוזה הובא לאישור, בדיעבד, מבלי לקיים דיון ענייני בהתאם לכללים האמורים. בהחלטה לאישור נקבע, כי ההסכם יכנס לתוקף, אם לא תתקבלנה התנגדויות או בקשות במהלך אותם 14 ימים. בינתיים חלפו 14 הימים וככל הנראה לא הוגשו התנגדויות או בקשות.
אין להכביר מילים על אופן כזה של אישור ההתקשרות. אף על פי כן, לאור האמור בתגובת שר הפנים ובתגובת החברה והמועצה ובמיוחד לאור התקופה הקצרה שנותרה לקיום ההתקשרות בחוזה שיסתיים ב30.6.02- ומאחר ואין להפסיק פעילות בעיצומה ללא מתן זמן סביר לעשות כן, נראה כי אין מקום להיענות לעתירה.
6. אם המועצה מתכוונת לחדש את ההסכם או לבוא בדברים עם גורמים אחרים בקשר להתקשרות מסוג זהה או דומה, שומה עליה לנהוג על פי כללי המינהל התקין המפורטים לעיל והמנויים בפסיקה ובכללים שיצאו מלפני היועץ המשפטי לממשלה, בטרם תעשה כן, ויפה שעה אחת קודם.
העתירה נדחית.
ניתנה היום, א' בשבט תשס"ב (14.1.02).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט
_______________
העתק מתאים למקור J01014210.03
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444