פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 1400/01
בפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט י' זמיר
כבוד השופטת ד' ביניש
העותר: סאמי אברהם
נגד
המשיבים: 1. שר הפנים
2. מנכ"ל משרד הפנים
3. היועץ המשפטי לממשלה
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
פסק-דין
בעתירה זו מבקש העותר כי נורה למשיבים לנמק מדוע אינם מאפשרים לעותר להגיש בקשה לאיחוד משפחות כדי שיוסדר מעמדו על פי חוק.
העותר הינו יליד ארה"ב וחי וגר בה כל ימיו. לפי הנטען בעתירה בעקבות פטירת אביו קיבל העותר בירושה נכסים רבים המצויים בישראל, והוא החליט לעזוב את ארה"ב ולהשתקע בישראל. העותר נכנס לארץ כשהוא מחזיק באשרת תייר, ובמהרה הכיר אזרחית ישראלית ונישא לה. לטענת העותר הוא הגיש בקשה לאיחוד משפחות עם אשתו אך הלשכה האזורית של מינהל האוכלוסין סירבה לאפשר לו להגיש אותה. עוד טוען העותר, כי נמסר לו שהסירוב נובע מכך שהוא שוהה שלא כדין בישראל וכי עליו לצאת מן הארץ ולחזור חזרה כדי להגיש בקשה מחודשת. על אף הסירוב המשיך העותר לשהות בארץ ללא הסדר חוקי כלשהו, ולפני כחודש נתפס על-ידי גורמי משטרה. העותר שוחרר בערבות של 8000 שקלים חדשים, בהתבסס על התחייבותו לעזוב את הארץ עד ליום 25.2.2000.
מתגובת המדינה לעתירה אשר הוגשה לנו ביום 19.3.2001, עולה, כי אין כל מניעה שאשתו של העותר תגיש בקשה מסודרת לאיחוד משפחות ללשכת מינהל האוכלוסין במזרח-ירושלים והבקשה תיבחן על פי הנהלים הרגילים. המדינה מבהירה כי במידה והבקשה תוגש למשרד הפנים תוך שבוע ימים, העותר לא יידרש בשלב זה לצאת מן הארץ.
נוכח האמור בתגובת המדינה לעתירה, דין העתירה להידחות על הסף מחמת היותה מוקדמת. על העותרים למצות את ההליכים הנוגעים לבקשתם לאיחוד משפחות. לעותרים שמורה הזכות לשוב ולפנות לבית משפט זה לאחר שימוצו ההליכים, כאמור.
אשר על כן, העתירה נדחית.
ניתנה יום, ח' בניסן תשס"א (1.4.2001).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ טת
העתק מתאים למקור
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
01014000.N03
חכ/
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444