פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1397/00

FINGAD SHIPPING LIMITED נ. אריה רונה, מנהל אגף הספנות והנמלי

העותרות ביקשו להצהיר כי חוק הספנות (ימאים) ותקנותיו אינם חלים על אונייה בבעלות חברה זרה הנמצאת בשליטת חברה ישראלית, וכי אין לעכב את האונייה בנמלי ישראל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 15/10/2001 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1397/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ימאים ותנאי העסקה בים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרות ביקשו להצהיר כי חוק הספנות (ימאים) ותקנותיו אינם חלים על אונייה בבעלות חברה זרה הנמצאת בשליטת חברה ישראלית, וכי אין לעכב את האונייה בנמלי ישראל.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1397/00 — FINGAD SHIPPING LIMITED נ. אריה רונה, מנהל אגף הספנות והנמלי

העותרות ביקשו להצהיר כי חוק הספנות (ימאים) ותקנותיו אינם חלים על אונייה בבעלות חברה זרה הנמצאת בשליטת חברה ישראלית, וכי אין לעכב את האונייה בנמלי ישראל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרות, חברה זרה וחברה ישראלית השולטת בה, ביקשו מבית המשפט לקבוע כי חוק הספנות (ימאים) אינו חל על אונייה בבעלות זרה, וכי לרשויות אין סמכות לעכב את האונייה בנמלי ישראל בשל אי-עמידה בחובת ציוות ישראלי. בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי פרשנות העותרות מרוקנת מתוכן את תקנות הציוות, שנועדו למנוע מתאגידים ישראליים להתחמק מהחוק באמצעות רישום אוניותיהם בחו"ל. נקבע כי שליטת התאגיד הישראלי באונייה מחייבת אותו לציית לחוק, ומקנה לרשויות סמכות לעכב את האונייה כאמצעי אכיפה.

הנימוק המרכזי

חברה ישראלית לא יכולה לעקוף את חוקי העבודה והציוות הישראליים על ידי רישום האונייה שלה בבעלות חברה זרה. החוק חל על השליטה הישראלית, והרשויות רשאיות לעכב את האונייה כדי לאכוף זאת.

השלכות רוחב

פסק הדין מונע פרצה רגולטורית שמאפשרת לחברות ישראליות להתחמק מחובות ציוות ימאים ישראלים באמצעות רישום אוניות בבעלות זרה.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים ד' דורנר, י' טירקל, א' א' לוי
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מאוקטובר 2001

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • FINGAD SHIPPING LIMITED
  • ספרינטר גדות ים בע"מ

נתבעים

  • מנהל אגף הספנות והנמלים
  • המפקח על הימאים
  • הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף לאיגוד מקצועי - האיגוד הארצי לקציני-ים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • חוק הספנות ותקנותיו אינם חלים על חברה זרה.
  • אין סמכות לרשויות לעכב כלי שיט בבעלות זרה גם אם הוא בשליטת חברה ישראלית.
  • תקנה 7א(א) לתקנות הציוות קובעת אחריות של בעל השליטה בלבד ולא חלה על כלי השיט עצמו.
טיעוני ההגנה
  • תקנה 7א(א) לתקנות הציוות מחילה את החוק על תאגיד ישראלי בעל שליטה בכלי שיט זר כאילו היה רשום בישראל.
  • פרשנות העותרות תסכל את תכלית החקיקה למנוע התחמקות מחובת ציוות ישראלי באמצעות רישום זר.
  • עיכוב כלי השיט הוא כלי אכיפה אפקטיבי וחיוני.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הוראות חוק הספנות (ימאים) חלות על כלי שיט בבעלות זרה המצוי בשליטת תאגיד ישראלי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תקנה 8(ב) לתקנות הספנות (ימאים) (ציוות אניות ישראליות בצוות ישראלי) (הוראת שעה), תש"ס-1999
  • תקנה 7א(א) לתקנות הציוות

סכום הוצאות משפט

30000

טענות מנהליות

הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק בג"ץ 1397/00 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' א' לוי העותרות: 1. FINGAD SHIPPING LIMITED 2. ספרינטר גדות ים בע"מ נגד המשיבים: 1. מנהל אגף הספנות והנמלים 2. המפקח על הימאים 3. הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף לאיגוד מקצועי - האיגוד הארצי לקציני-ים עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ח בתשרי תשס"ב (15.10.01) בשם העותרות: עו"ד דן סלע בשם המשיבים 2-1: עו"ד דנה בריסקמן בשם המשיב 3: עו"ד אפרים גלסברג פסק-דין השופטת ד' דורנר: העותרת 1, חברה זרה (להלן גם: החברה הזרה) שבבעלותה מיכלית הכימיקלים “Chemical Sprinter”, הרשומה במרשם האניות של מדינת מאלטה; והעותרת 2, חברה ישראלית (להלן גם: החברה הישראלית), שהיא בעלת השליטה במיכלית, מבקשות בעתירה שבפנינו כי נצהיר שהוראות חוק הספנות (ימאים), תשל"ג1973- (להלן: חוק הימאים) והתקנות שהותקנו על-פיו אינן חלות על החברה הזרה ועל המיכלית. משמעות דרישת העותרות היא, כי הרשויות אינן מוסמכות לעכב את המיכלית בעת שזו פוקדת נמלי-ים בישראל, כדי לכפות את חובת ציווּתה באנשי-צוות ישראליים, כמתחייב מן התחיקה האמורה. טענת העותרות היא, כי הוראות חוק הימאים והתקנות על-פיו חלות על החברה הישראלית בלבד, ואילו את המיכלית, שהיא רכוש החברה הזרה שאינה כפופה לדין הישראלי, אין הרשויות מוסמכות לעכב. אין חולק כי חוק הימאים והתקנות על-פיו אינם חלים על החברה הזרה. השאלה שבפנינו היא, האם הוראות אלו חלות על כלי-שיט שבבעלות זרה, אשר מצוי בשליטת תאגיד ישראלי. הסמכות לעכב כלי-שיט שאינו מצוּוָת כנדרש בתחיקה, מעוגנת בתקנה 8(ב) לתקנות הספנות (ימאים) (ציוות אניות ישראליות בצוות ישראלי) (הוראת שעה), תש"ס1999- (להלן: תקנות הציוות). ואילו תקנה 7א(א) לתקנות הציוות, על-פי לשונה, מחילה את חוק הימאים ואת תקנות הציוות על תאגיד ישראלי בעל שליטה בכלי-שיט שבבעלות זרה "כאילו היה כלי השיט רשום בישראל". הפירוש שמציעות העותרות, שבגדרו תקנה 7א(א) לתקנות הציוות קובעת אך את האחריות של בעל השליטה עצמו, אך אינה תופסת לגבי כלי-השיט שבבעלות זרה, אינו יכול להתקבל. שכן, פירוש זה חותר תחת תכליתה של תקנה 7א(א) לתקנות הציוות - למנוע מתאגידים ישראליים להתחמק מקיום הוראות תקנות הציוות בדרך של רישום כלי-שיט שבשליטתם מחוץ לישראל. פירושן של העותרות מונע אף את האפשרות לעכב את כלי-השיט, שהיא הדרך האפקטיבית ליישום תקנות הציוות. שליטתו של התאגיד הישראלי בכלי-השיט הזר היא זו שמחייבת אותו לצוותו בצוות ישראלי, ואף מאפשרת לרשויות לאכוף חובה זו על-ידי עיכוב כלי-השיט. אשר-על-כן, העתירה נדחית. העותרות ישלמו הוצאות-משפט בסכום כולל של 30,000 ש"ח, מחציתו למשיבים 2-1 ומחציתו למשיב 3. ניתן היום, כ"ח בתשרי תשס"ב (15.10.01). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 00013970.L10 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444