פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

תאריך פרסום 29/05/1997 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1306/97 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פרקליטות, תביעה כללית וסנגוריה ציבורית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום לאחר שיהוי ניכר בטיפול בתלונה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

סיכום פסק הדין

העותרת הגישה עתירה נגד החלטת הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום נגד המשיב 2, לאחר שתלונתה נותרה בטיפול הפרקליטות במשך כ-9 שנים (מ-1987 עד 1996). בית המשפט העליון ציין כי מדובר בתקלה חמורה וכי לשיהוי היה משקל בהחלטה שלא להעמיד לדין, אך ציין כי היו גם שיקולים ראייתיים נוספים. בעקבות הערות בית המשפט, העותרת חזרה בה מהעתירה והיא נדחתה.

הנימוק המרכזי

בית המשפט מתח ביקורת על השיהוי הרב בטיפול בתיק, אך קיבל את עמדת הפרקליטות כי לא היו מספיק ראיות להגשת כתב אישום, ולכן העתירה נדחתה לאחר שהעותרת הסכימה למשוך אותה.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים א' מצא, י' זמיר, י' טירקל
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין ממאי 1997

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • הדסה צדקיהו

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטה שלא להגיש כתב אישום התבססה על חלוף הזמן ועל חוסר במוצקות התשתית הראייתית.
מחלוקות עובדתיות
  • השיהוי הניכר בטיפול בתיק החקירה (משנת 1987 ועד 1996).

הדגשים פרוצדורליים

  • העותרת חזרה בה מן העתירה בעקבות הערות בית המשפט.

טענות מנהליות

הטענה הועלתה והתקבלה

תגיות נושא

  • סגירת תיק
  • שיהוי
  • פרקליטות

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1306/97 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' זמיר כבוד השופט י' טירקל העותרת: הדסה צדקיהו נגד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. חיים זוהר עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ט באייר התשנ"ז (26.05.97) בשם העותרת: עו"ד רחל בנזימן ועו"ד דפנה הקר בשם משיב 1: עו"ד שי ניצן בשם משיב 2: עו"ד יוסף ריכטר ועו"ד חנן לוי פ ס ק - ד י ן תלונתה של העותרת, שחקירתה על-ידי המשטרה הושלמה עוד בשנת 1987, נותרה מוטלת במשרדי פרקליטות המחוז במשך שנים אחדות עד למתן החלטתה בה בראשית שנת 1996. בעצם העובדה הזאת יש משום תקלה חמורה שעליה יש להצטער; מה גם שלשיקול הכרוך בחלוף הזמן נודעה, בסופו של דבר, השפעה לא מבוטלת על החלטתן של רשויות התביעה שלא להגיש כתב אישום נגד הנילון. ברם, להחלטה האמורה היו, כעולה מתשובת המשיבים, גם נימוקים נוספים, בכללם נימוקים הכרוכים בדיות ובמוצקות התשתית הראייתית להגשתו של כתב אישום. לאור זאת, ובהתחשב במכלול נסיבותיו של העניין, שמעה העותרת בעצתנו וחזרה בה מן העתירה. משרשמנו את הערותינו הננו מחליטים לדחות העתירה. ניתן היום, יט' באייר תשנ"ז (26.5.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT