פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1290/02

אוניל בניה בע"מ נ. שר הפנים

העותרת ביקשה להורות לשר הפנים לדון בערעורה על חיוב באגרת הנחת צנרת מים, לאחר שסירב לעשות כן בטענה לחוסר סמכות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 17/12/2002 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1290/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה היטלי פיתוח ואגרות עירוניות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה להורות לשר הפנים לדון בערעורה על חיוב באגרת הנחת צנרת מים, לאחר שסירב לעשות כן בטענה לחוסר סמכות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1290/02 — אוניל בניה בע"מ נ. שר הפנים

העותרת ביקשה להורות לשר הפנים לדון בערעורה על חיוב באגרת הנחת צנרת מים, לאחר שסירב לעשות כן בטענה לחוסר סמכות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

חברת אוניל בניה בע"מ עתרה לבג"ץ לאחר ששר הפנים סירב לדון בערעורה על חיוב באגרת הנחת צנרת מים. החברה טענה כי שר הפנים הוא הגורם המוסמך לדון בהשגות מסוג זה. המדינה טענה מנגד כי סמכותו של שר הפנים מוגבלת בחוק להיטלים ספציפיים בלבד ואינה חלה על אגרות מים מכוח חוקי עזר. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי לשר הפנים אין סמכות לדון בערעור זה. עם זאת, בית המשפט ציין כי על הרשויות המקומיות לפעול להקמת ועדות ערר מתאימות כדי לתת מענה להשגות אזרחים. העתירה נדחתה, ונקבע כי על העותרת לפנות לבית המשפט המוסמך, תוך שהמדינה התחייבה שלא להעלות טענת התיישנות/איחור בשל הפנייה המוטעית לשר.

השלכות רוחב

הבהרת גבולות סמכותו של שר הפנים לדון בערעורים על אגרות מים וקריאה לרשויות להסדיר מנגנוני השגה פנימיים.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים ד' דורנר, ד' ביניש, א' ריבלין
בדעת רוב 3/3
נושאים משניים חוקי עזר עירוניים
ארכיון חודשי פסקי דין מדצמבר 2002

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אוניל בניה בע"מ

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • קיימת סמכות לשר הפנים לדון בערעור על אגרות מים.
  • העותרת זקוקה לכתובת ברורה להגשת השגותיה על החיוב.
טיעוני ההגנה
  • לשר הפנים אין סמכות סטטוטורית לדון בערעורים על אגרות מים הנגבות מכוח חוקי עזר עירוניים.
  • סמכותו של שר הפנים מוגבלת להיטלים המוטלים מכוח סעיף 20 לפקודת העיריות בלבד.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת סמכות ערעורית לשר הפנים על אגרות מים מכוח חוקי עזר.

טענות מנהליות

הטענה הועלתה ונדחתה

תגיות נושא

  • אגרות מים
  • סמכות שר הפנים
  • רשויות מקומיות
  • חוק עזר

סכום הוצאות משפט

0

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

חקיקה שאוזכרה

שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 1290/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק בג"ץ 1290/02 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' ריבלין העותרת: אוניל בניה בע"מ נ ג ד המשיב: שר הפנים עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: י"ב בטבת תשס"ג (17.12.02) בשם העותרת: עו"ד אורן הורן דרור בשם המשיב: עו"ד ערן אטינגר פסק-דין העותרת ערערה בפני שר הפנים על חיובה באגרה בגין הנחת צנרת מים, שנגבתה ממנה על-פי חוק העזר לאשדוד (אספקת מים), תשל"ו-1976. שר הפנים מצא, על-פי ייעוץ משפטי שקיבל, כי אינו מוסמך לדון בערעור על אגרות מים שנגבו מכוח חוקי-עזר של רשויות מקומיות, ומשהודיע על כך לעותרת הוגשה העתירה אשר בפנינו. בפנייתה לשר הפנים בערעור, נראה שהעותרת הסתמכה על פסק-דין ברע"א 2425/99 עיריית רעננה נ' י.ח. ייזום והשקעות בע"מ, פ"ד נד(4) 481 (להלן: רע"א עיריית רעננה), בגדרו התקבלה הטענה כי אין לפנות לבית-המשפט בהשגות על חיוב באגרות שנגבו בגין הנחת צינורות מים. שכן, קיים סעד חלופי והוא פנייה לשר הפנים. בתשובתה לעתירה הבהירה המדינה כי ברע"א עיריית רעננה, הסמכות הערעורית של שר הפנים היתה מוסכמת, ולפיכך שאלת הסמכות כלל לא עלתה ולא הוכרעה, כפי שעולה מהחלטת השופט אליהו מצא בבקשה לדיון נוסף בדנ"א 6951/00 י.ח. ייזום והשקעות בע"מ נ' עיריית רעננה (לא פורסם). לגוף העניין, הסבירה המדינה כי בבג"ץ 134/79 שיכון עובדים בע"מ נ' המועצה המקומית נווה מונוסון, פ"ד ל"ג(3) 169, בע' 171, נפסק כי סמכותו הערעורית של שר הפנים מוגבלת רק לערעורים כנגד היטלים המוטלים מכוח סעיף 20 לפקודת העיריות (אספקת מים), 1936. אכן, לדעתנו, עמדת המדינה היא ראויה, ואין מקום להרחבת סמכותו הערעורית של שר הפנים. מנגד, טוב היו עושות הרשויות לו היו מקימות – בתיקוני החקיקה הדרושים – ועדות ערר לדיון גם בהשגות על אגרות בגין הנחת צינורות מים. שכן, צודקת העותרת שמבקשת היא לדעת לאיזה רשות עליה לפנות על-מנת להביע את השגותיה. העתירה נדחית, איפוא. ברי, כי במצב המשפטי הקיים, על העותרת להפנות השגותיה לבית-המשפט המוסמך. המדינה הצהירה כי תדריך את הרשות המקומית שלא להעלות טענה של איחור בהגשת הערעור, והדברים אך מובנים מאליהם. שכן, העותרת פנתה לרשות שאליה הופנתה על-ידי בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע. ניתן היום, י"ב בטבת תשס"ג (17.12.02). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02012900_L04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il