בג"ץ 1208/24 — פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1208/24 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול 2. פלוני עתירה למתן צו על תנאי בעניין החלטת בית הדין הרבני הגדול מיום 19.12.2023 בתיק 1441507/1 בשם העותרת: עו"ד בנימין מזר פסק-דין השופט ד' מינץ: העתירה שלפנינו מכוונת נגד החלטת משיב 1, בית הדין הרבני הגדול מיום 19.12.2023 בתיק 1441507/1, אשר דחה בקשת רשות ערעור שהגישה העותרת על החלטתו של בית הדין הרבני האזורי בירושלים מיום 5.12.2022 בתיק 1351427/9. העותרת ובן זוגה לשעבר התגרשו ביום 29.5.2022 ולהם חמישה ילדים. בית הדין האזורי דן בעניין מזונות והסדרי השהות של שתי בנותיהם הקטינות. בתמצית ייאמר כי במהלך ההליך העותרת טענה שהאב פגע מינית בשתי בנותיו, ובשל כך הן מסרבות לקיים כל קשר עמו. מנגד האב הכחיש את כל טענות העותרת נגדו וטען כי הבנות מסרבות להיפגש עמו בשל לחץ שהופעל עליהן על ידה. בית הדין האזורי קבע בהחלטתו כי אין בנמצא ממצאים ברורים בנוגע לטענה לפגיעה המינית מטעם האב, ובשל הספק לא ניתן לחייב אותו במזונותיהן של הקטינות, שכן לא ברור האם קיימת הצדקה לסירובן להיפגש עמו. כמו כן הוחלט לאמץ את המלצות תסקיר הרווחה שהוגש בעניינן של הקטינות ונקבע כי בשלב זה לא יתקיימו הסדרי שהייה של הקטינות אצל האב, הקטינות יעברו אבחון פסיכו-דיאגנוסטי ובהתאם להמלצותיו יינתן לקטינות טיפול על ידי שירותי הרווחה. בנוסף, בשל הצורך במתן מענה טיפולי למשפחה, מונתה מטפלת אשר נקבע כי תבחן גם את אפשרות חידוש הקשר של הקטינות עם האב. בהתאם נקבע כי ככל שיחודש הקשר של הקטינות עם האב, העותרת תהיה רשאית להגיש בקשה לפסיקת מזונותיהן. על ההחלטה הגישה העותרת בקשת רשות ערעור לבית הדין הגדול, אשר נדחתה בהחלטת נשיא בית הדין, משלא הוכחה טעות בשיקול דעתו של בית הדין האזורי. בעתירה שלפנינו טוענת העותרת כי לא היה מקום לדחות את בקשת רשות הערעור שהגישה על החלטת הביניים שניתנה על ידי בית הדין האזורי. לטענתה לא היה בסמכותו של בית הדין לפטור את האב מחובתו לזון את ילדיו הקטינים, וכי גם אם היה מוכח שהעותרת עשתה שימוש לרעה בכוחה על מנת לפגוע בקשר של האב עם בנותיו, קביעת סנקציה של פטור מתשלום מזונות ילדים אינה מידתית. כן נטען כי שיקול הדעת שהפעיל בית הדין האזורי אינו עומד במבחן הסבירות. בית הדין הגדול שגה גם בכך שדחה את בקשת רשות הערעור בדן יחיד, ללא קיום דיון וללא נימוק לגופו של עניין. דין העתירה להידחות על הסף. ראשית ייאמר כי האפשרות העקרונית להפחית או לשלול לחלוטין את מזונותיו של ילד "סרבן", במקרים המתאימים לכך, אינה שנויה במחלוקת במשפט הישראלי (וראו למשל: רע"א 3761/10 ‏פלוני נ' פלונית, פסקה ו והאסמכתאות שם (15.7.2010)). משכך אין מקום לשעות לטענות העותרת במישור הסמכות. מעבר לכך, העותרת לא הצביעה על כל עילה המצדיקה התערבות בהחלטת בית הדין הרבני הגדול, בהתחשב באמות המידה המחמירות להתערבות אשר תיעשה רק במקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק או כאשר נדרש סעד מן הצדק (בג"ץ 8638/03 אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד סא(1) 259, 278 (2006)). זאת במיוחד נוכח העובדה שמדובר בדחיית בקשת רשות ערעור על החלטה שניתנה על ידי בית הדין האזורי שהיא בגדר "החלטת ביניים" בלבד, כאשר כלל אי-ההתערבות בהחלטות בתי הדין הרבניים מקבל בסוג מקרים זה משנה תוקף (ראו למשל: בג"ץ 316/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 4 (29.6.2020); בג"ץ 4689/20 ‏פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 4 (12.7.2020). נוסף על האמור יצוין כי גם דין טענת העותרת שלפיה היה על בית הדין הרבני הגדול "לקיים דיון בהרכב מלא ובנוכחות הצדדים" בבקשת רשות הערעור שהגישה, להידחות. די בהקשר זה בהוראת סעיף 12א(ב) לחוק הדיינים, התשט"ו-1955 הקובעת כי "החלטה אחרת של בית דין רבני אזורי ניתנת לערעור לפני בית הדין הרבני הגדול, אם ניתנה רשות לכך מאת דיין של בית הדין הרבני הגדול" ובהוראת תקנה קלג(3) לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג, לפיה: "על בקשות לרשות ערעור, הארכת מועד להגשת ערעור, הקדמת מועד דיון ודחייתו, יחליט בית-הדין או נשיא בית-הדין הרבני הגדול או אחד מדייני בית-הדין הרבני הגדול שהוסמך לכך, על-פי החומר שבכתב, ללא שמיעת הצדדים" (וראו גם: בג"ץ 6994/15 פלוני נ' ביה"ד הרבני הגדול ירושלים, פסקה 4 (23.12.2015); בג"ץ 2727/21 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 9 (22.4.2021)). יוער כי אין לשעות לטענת העותרת, המודה כי מדובר ב"החלטת ביניים", אולם סבורה כי גדר התערבותו של בית משפט זה אמור להיות רחב יותר נוכח העובדה שמדובר בהליך לפסיקת מזונות שהוא מעצם טבעו "מתמשך ורגיש". קביעת בית הדין האזורי המורה על עריכת אבחון ומתן טיפול לקטינות ולמשפחה תוך בחינת אפשרות חידוש הקשר בין הקטינות והאב, ותוך קביעה כי ניתן יהיה להגיש בקשה לפסיקת מזונות ככל שיחודש הקשר של הקטינות עם האב, הינה החלטת ביניים לכל דבר ועניין שאינה מסיימת את הטיפול בתיק, ושהיקף ההתערבות בה הוא מצומצם ביותר. מכל מקום, ודאי אין מקום לשעות לטענות כי החלטת בית הדין האזורי אינה "מידתית" או חורגת ממתחם הסבירות משאין מדובר בסוג הטענות בגינן מוצדקת התערבותו של בית משפט זה בהחלטות בית הדין הרבני. העתירה נדחית אפוא. ניתן היום, ‏ד' באדר א התשפ"ד (‏13.2.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 24012080_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il