פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1188/97

מדינת ישראל נ. חיחינאשווילי ממוקה

ערעור מטעם המדינה על קולת העונש בגין עבירות חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, תקיפה ואיומים.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 20/04/1997 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1188/97 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תקיפה וחבלה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור מטעם המדינה על קולת העונש בגין עבירות חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, תקיפה ואיומים.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1188/97 — מדינת ישראל נ. חיחינאשווילי ממוקה

ערעור מטעם המדינה על קולת העונש בגין עבירות חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, תקיפה ואיומים.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

המדינה הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שלטענתה הקل עונשו של משיב שהורשע בחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות (דקר אדם 10 דקירות בסכין), תקיפה ואיומים על רקע מאבק על ליבה של חברה לשעבר. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי שתי שנות מאסר היו עונש קל מדי עבור מעשים חמורים כאלה הכוללים שימוש בסכין. העליון החליט לקבל את הערעור והגדיל את עונש המאסר בפועל משנתיים לשלוש שנים, תוך הותרת המאסר על תנאי על כנו.

הנימוק המרכזי

השימוש בסכין וריבוי הדקירות מחייבים תגובה ענישתית קשה ומרתיעה יותר מאשר עונש קל, כדי להילחם בתופעת האלימות.

השלכות רוחב

הדגשת הצורך בהחמרה בענישה על עבירות אלימות הכוללות שימוש בסכין.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים י. קדמי, ד. דורנר, י. טירקל
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מאפריל 1997

ניתוח פסק הדין

תובעים

נתבעים

  • חיחינאשווילי ממוקה בן יזה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • אין בעונש שנגזר כדי לתת ביטוי לחומרה היתירה שיש ליחס לשימוש בסכין - 10 דקירות
  • אין בכוחו של עונש זה לתרום תרומה של ממש למאבק בתת-תרבות הסכין
טיעוני ההגנה
  • זוהי הרשעתו הראשונה של המשיב בעבירות של אלימות
  • המשיב הביע חרטה כנה ויש לקדם את סיכויי שיקומו על ידי הטלת עונש מתון

תגיות נושא

  • פלילי
  • ערעור פלילי
  • עבירות אלימות
  • החמרה בעונש
  • סכין

סכום הוצאות משפט

0

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת.פ. 151/96
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 97 / בפני: כבוד השופט י. קדמי כבוד השופטת ד. דורנר כבוד השופט י. טירקל המערערת: מדינת ישראל נגד המשיב: חיחינאשווילי ממוקה בן יזה ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.1.97 בת.פ. 151/96 שניתן על ידי כבוד השופט א. רזי תאריך הישיבה: ח' בניסן תשנ"ז (15.4.97) בשם המערערת: עו"ד אמי פלמור בשם המשיבה: עו"ד גלעד משה פסק-דין השופט י. קדמי 1. זהו ערעורה של המדינה כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (ת.פ. 151/96), לפיו הורשע המשיב בעבירות של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, תקיפה ואיומים - בכך שדקר את בן זוגה של חברתו לשעבר עשר דקירות בסכין (אישום ראשון), ותקף אותו בלוח עץ כשהוא מאיים עליו לבל ימשיך להתראות עם אותה חברה לשעבר (אישום שני) - ונידון לשנתיים מאסר לריצוי בפועל ולשלוש שנים מאסר על תנאי. הערעור מכוון כנגד קולת העונש. 2. טענתה המרכזית של המדינה היא: כי אין בעונש שנגזר על המשיב כדי ליתן ביטוי לחומרה היתירה, שיש ליחס לשימוש בסכין - 10 דקירות - כאמצעי במאבק על ליבה של חברה לשעבר; וכי אין בכוחו של עונש זה, כדי לתרום תרומה של ממש למאבק בתת-תרבות הסכין המעמיקה את אחיזתה בחברתנו. 3. בית המשפט המחוזי נתן דעתו בגזר דינו לחומרת המעשים שבגינם הורשע המשיב ולחובתו לעשות לצמצום השימוש באלימות במהלכם של סכסוכים אישיים. ברם, מאידך גיסא, ייחס בית המשפט המחוזי משקל נכבד לכך: כי זוהי הרשעתו הראשונה של המשיב בעבירות של אלימות; וכי המשיב הביע חרטה כנה ויש לקדם את סיכויי שיקומו על ידי הטלת עונש מתון. 4. מקובלת עלינו עמדת המדינה, לפיה: עונש של שתי שנות מאסר בשל שימוש בסכין - 10 דקירות - כאמצעי לכפיית דרישתו של המשיב מן המתלונן לבל יתרועע עם חברתו לשעבר, הינו עונש קל; ואין בהבעת חרטה וברצון למנוע התדרדרות בשל שהייה ממושכת בכלא, כדי להצדיק הקלה מרחיקת לכת. גם אנו בדעה, כי בנסיבות העניין, מן הדין היה לגזור על המשיב עונש חמור מזה שנגזר עליו; ואם אנו נמנעים מהחמרה משמעותית בעונשו, הרי זה רק משום שאין אנו נוהגים למצות את הדין כאשר אנו מקבלים ערעור כנגד קולת העונש. לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור ומגדילים את עונש המאסר שעל המשיב לרצות בפועל לשלוש שנים מאסר. עונש המאסר על תנאי שנגזר על המשיב ישאר בעינו. ניתן היום, ח' בניסן, תשנ"ז (15.4.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97011880.H02