פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 1061/97
בפני: כבוד השופט א' גולדברג
כבוד השופט י' זמיר
כבוד השופטת ד' ביניש
העותרים: 1. סלאמה סלים
2. חצבאני באסם
3. תומא מאהר
4. נהארה רמזי
נגד
המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה
2. פרקליטות מחוז תל-אביב
בקשה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה: א' באלול תשנ"ז (3.9.97)
בשם העותרים: עו"ד ברדוגו ועו"ד דרעי
בשם המשיבים: עו"ד ניצן, עו"ד חן ועו"ד גפני
פסק-דין
עתירת העותרים היא לחייב את המשיבים לבטל את כתב האישום שהוגש נגדם לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.
רוב רובן של הטענות שהועלו בעתירה, כבר נדונו בבית המשפט המחוזי במסגרת טענות מקדמיות שהעלו באי כוחם של העותרים, ונידחו בהחלטה מנומקת. מקומן של הטענות אכן היה במסגרת בה נדונו, ואין מקום שנדרש אליהן שנית, כאילו ישבנו כערכאת ערעור.
הטענה היחידה שראויה להתברר במסגרת עתירה זו היא כי כתב האישום הוגש מסיבות פסולות ושיקולים זרים. שקלנו טענה זו והגענו לכלל דעה כי לא הונחה לה תשתית מספקת. אפשר כי בידי המשיבים היה להגיע למסקנה כי יש להעמיד את העותרים לדין בשלב מוקדם יותר במקום לבקש את מעצרם במעצר מינהלי, ועל כך איננו מביעים דעה. כן שמענו מבא כוח המדינה כי בינתיים חל שינוי בנסיבות, ומטעם זה הוחלט רק מאוחר יותר להגיש את כתב האישום. אולם יהא ההסבר אשר יהא, לא ניתן לומר כי שיקוליו של היועץ המשפטי לממשלה להעמיד את העותרים לדין, לוקים בשיקולים זרים, או בחוסר סבירות.
העתירה נדחית.
ניתן היום, א' באלול תשנ"ז (3.9.97).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97010610.D06