פסק הדין המלא
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ת"צ 7311-08-22 עוזרי נ' מועצה אזורית חבל אילות ואח'
לפני
כבוד השופטת גאולה לוין
התובע
שי עוזרי
ע"י ב"כ עוה"ד קרן שלף
נגד
הנתבעות
1. המועצה האזורית חבל אילות
2. החברה הכלכלית לפיתוח התיירות בחבל אילות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אורי הברמן
פסק דין
לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה, בהתאם לסעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק או חוק תובענות ייצוגיות").
1. ביום 02.08.2020 הגיש התובע בקשה לאישור תובענה ייצוגית ותביעה אישית כנגד הנתבעות לפי פרט 9(1) בתוספת השניה לחוק, בטענה להיעדר שוויון והפליה של אנשים בעלי מוגבלויות בכל הנוגע לנגישות למקום ציבורי ולשירותים ציבוריים באתר פארק תמנע. על פי הנטען בבקשת האישור, הנתבעות הפרו את הוראות החוק בדבר הנגשת מתחם הלינה, לרבות מתחם הפעילויות בו והשירותים המוקנים במתחם. במתחם הלינה מצויה מסעדה, חנות מזכרות, ויחידות לינה. במתחם מגוון פעילויות, בין היתר אגם בו פועל מעגן סירות, מצפור, רחבת הופעות ותצוגת "אוהל מועד". כמו כן, במתחם שירותים נלווים ובכללם, תאי שירותים, מקלחות, קבלה, פינות פיקניק, מתקני שתייה ומתקני מנגל.
2. התובע הוא "אדם עם מוגבלות" כמשמעותו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנח-1988 (להלן: חוק השוויון). התובע ביקר ולן באתר פארק תמנע, אשר הפעלתו על מגוון פעילויותיו, לרבות השירותים הנלווים, במקום מנוהל על ידי הנתבעות - המועצה האזורית חבל איילות והחברה הכלכלית לפיתוח התיירות בחבל איילות בע"מ. לטענתו, במהלך שהותו באתר פארק תמנע חווה המבקש קשיים משמעותיים בניידות, בין היתר, בכניסה והיציאה ממתחם הלינה.
3. בבקשה לאישור תביעה ייצוגית נטען כי הנתבעות מדירות ומפלות אנשים עם מוגבלות בכלל, ובניידות בפרט, מכל אפשרות ליהנות מהשירותים המוצעים על ידן במתחם הלינה, תוך התעלמות מחובתן בדין להנגיש את אתר פארק תמנע.
נטען כי הנתבעות לא ביצעו את המוטל עליהן על פי הדין בעניין הנגשת מתחם הלינה, לרבות הפעילויות השירותים הנלווים בו, וזאת בניגוד לסעיף 19 לחוק השוויון. עוד טען התובע כי הנתבעות הפרו חובה חקוקה מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין. התובע טען גם לנזק לא ממוני שעיקרו פגיעה באוטונומיה של קבוצת התובעים.
הסעדים שהתבקשו הם סעדים הצהרתיים וכן סעד של צו עשה להנגשה מלאה של האתר בהתאם לכל דין; וסעד כספי לפיצוי נזקו האישי של התובע על סך 4,000 ₪ ולפיצוי הנזק הקבוצתי על סך 20,000,000 ₪.
התובע צירף לבקשה חוות דעת לבדיקת נגישות המתחם באתר פארק תמנע.
4. ביום 28.01.2025 אישרתי את הבקשה לניהול התובענה כייצוגית.
האישור התבסס על חוק השוויון, הקובע חובת הנגשה למקום ציבורי, ובכלל זה מקום המספק שירותי אירוח ולינה, וחובת הנגשה של שירות ציבורי, לרבות שירות ההארחה. קבעתי כי קיימת אפשרות סבירה שמתחם הלינה הוא בבחינת מקום ציבורי המספק שירותי אירוח. זאת, בניגוד לטענת הנתבעות שמדובר בלינת שטח המוחרגת מתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) תשע"ג-2013. עוד קבעתי כי קיימת אפשרות סבירה לכך שייקבע שנדרש קיומו של חדר אירוח מונגש אחד לפחות וכי דרכי הגישה בין מוקדי העניין השונים במתחם הלינה, לרבות הפעילויות והשירותים הנלווים בו, אינם עומדים בהוראות החוק, ובהם הדרך לקבלה, נגישות מרקם הדרך ושיפועים, הדרך לתא השירותים והמקלחות ודרכי הגישה לאמצעי הלינה.
בהחלטה צמצמתי את הגדרת חברי הקבוצה כך שתכלול את כל האנשים עם מוגבלות שביקרו או היו רוצים לבקר במתחם תמנע מיום התקנת התקנות ועד למתן החלטה זו, וכן כל האנשים ללא מוגבלות שהיו רוצים לפגוש במתחם תמנע אנשים עם מוגבלות, מיום התקנת התקנות ועד למתן החלטה זו. זאת בשונה מהגדרת הקבוצה על ידי התובע, אשר כללה את כל בעלי המוגבלות בארץ, גם כאלה שמעולם לא חפצו בלינה באתר.
5. לאחר קבלת בקשת האישור הגישו הנתבעות כתב הגנה והתובע הגיש כתב תשובה. בטרם התקיים דיון מקדמי, פנו הצדדים להידברות בניהם וביום 9.4.2026 הגישו בקשה לאישור הסדר פשרה – היא הבקשה שלפניי.
6. משלא מצאתי לדחות את הסדר הפשרה על הסף, הוריתי (ביום 9.4.2026) על פרסום הודעה ראשונה בדבר הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 18(ג) לחוק. בהתאם להחלטה, ההודעה פורסמה בעיתון "הארץ" ובעיתון "גלובס" (ביום 4.5.2026), והומצאה לב"כ היועמ"ש ביום 5.5.2026. יצוין כי לא הוגשו התנגדויות להסדר הפשרה בהתאם למועדים הקבועים או בכלל, מלבד הסתייגות ב"כ היועמ"ש, כפי שיפורט בהמשך.
7. עיקרי הפשרה הם כדלקמן:
חברי הקבוצה הוגדרו כך: כל האנשים עם מוגבלות שביקרו ו/או שהיו רוצים לבקר במתחם הלינה בפארק תמנע ו/או ללון בו מיום התקנת התקנות ועד המועד בו פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה הפך לחלוט (להלן: המועד הקובע), וכן כל האנשים ללא מגבלות שהיו רוצים לפגוש במתחם הלינה בפארק תמנע גם אנשים עם מוגבלות, מיום התקנת התקנות ועד למועד הקובע. (להלן: הקבוצה).
8. בתמצית, הנתבעות מתחייבות, כתוצאה מההליך לטובת חברי הקבוצה, כי יפעלו להנגשת מתחם הלינה כולו, לרבות מתקניו, ובפרט יאפשרו לינה במקום לאנשים עם מוגבליות שיבקרו בפארק תמנע בהתאם להוראות הדין. הנתבעות מתחייבות לפצות את חברי הקבוצה באמצעות הסדרת יתר. בתוך כך, הנתבעות ינגישו דרך מדברית באתר פארק תמנע, שראשיתה בחניה של עמודי שלמה וסופה במקדש האלה, בעלות של 1.5 מיליון ₪ בפועל. ככל והנגשת היתר לא תעמוד על סך 1.5 מיליון ₪ בפועל , יבצעו הנתבעות הנגשת יתר נוספת עד להשלמת הסכום כאמור.
9. הכל כמופרט להלן:
א. הנתבעות מתחייבות להנגיש את מתחם הלינה ומתקניו, לרבות אמצעי לינה קיימים, בהתאם לחוק ולחוות דעת המומחה מטעם התובע והערות שניתנו בה ביחס להנגשה. בנוסף, מתחייבות הנתבעות להקפיד בעתיד על תחזוקה שוטפת להנגשת מתחם הלינה ולתקן ליקויים בפארק תמנע ככל שיאותרו על ידן, הכל בהלימה להוראות הדין.
ב. הנתבעות מתחייבות להשלים את עבודות הנגשת מתחם הלינה בפארק תמנע בתוך 6 חודשים ממועד פסק הדין, אשר יתבצעו תחת פיקוח מומחה הנגישות מטעמן.
ג. בחלוף 30 ימים מסיום ביצוע עבודות ההנגשה, יגישו הנתבעות לבית המשפט ולבא-כוח התובע דו"ח מסכם מטעם מומחה הנגישות מטעמן שיאומת בתצהירי מנכ"לי הנתבעות (להלן: הדיווח המסכם). הדיווח המסכם יאשר שבוצעה הנגשה מלאה וככל שלא הושלמה ההנגשה במלואה תוך 6 חודשים ממועד פסק הדין, יפרטו בתצהירם מדוע לא נעשה כן ומתי תושלם ההנגשה במלואה.
ד. הנתבעות מתחייבות לבצע הנגשה עודפת בתוך 12 חודשים ממתן פסק הדין, בסכום שלא יפחת מ-1.5 מיליון ₪ ובהתאם לתוכנית הפעולה שנחתמה על ידיהן ביום 16.12.2025 (נספח 2 לבקשה).
ה. תוכנית הפעולה מפרטת אודות מוקדי העניין בפארק תמנע ביחס לפעילויות והשירותים המוקנים בו, ומשייכת את מוקדי העניין לקטגוריות. בתוך כך, מפרטת תוכנית הפעולה על כמות מוקדי העניין בהם נדרשת הנגשה על פי הדין ביחס לכל קטגוריה או שירות כאמור, ומפרטת אודות המוקדים הספציפיים שנבחרו על ידי הנתבעות להנגשה.
לפי תוכנית הפעולה, הנתבעות יבצעו הנגשה בקטגוריית "אתרי הפארק" במוקד עניין נוסף ובשני מוקדי עניין נוספים בקטגוריית "נקודות תצפית", מעבר לנדרש בחוק.
תוכנית הפעולה אושרה על ידי מומחה לנגישות ביום 02.11.2025, ובהתאם לאמור בהסדר הפשרה, הוכר על ידי התובע כי יש בתוכנית הפעולה הנגשה עודפת משום אישורה ע"י גורמי הפארק המוסמכים, יועצת הנגישות מטעם הנתבעות, תצהירי הנתבעות ומנהלן.
ו. בהסדר הפשרה הוסכם על הנגשת יתר בדמות הנגשת אתר עמודי שלמה בו תונגש דרך מדברית שראשיתה בחניה של עמודי שלמה וסופה במקדש האלה. בתוכנית הפעולה מצוין כי עמודי שלמה מצויים במסלול הליכה קצר מהחנייה ובאזור מישורי יחסית, ומקדש האלה מצוי סמוך לעמודי שלמה, כך שניתן לשלב שביל לסיור בין שני מוקדי העניין. שני האזורים נמצאו כמוקדי עניין עיקריים לפי תוכנית הפעולה.
ז. הוסכם שהנתבעות יעבירו דיווח מסכם לאחר 30 ימים ממועד סיום ביצוע הנגשת היתר וככל ולא הושלמה כל הנגשת היתר, ינמקו מנכ"לי המשיבות בתצהירם מדוע לא בוצעה ומתי תבוצע וכן יצורפו אסמכתאות להוכחת עלויות הביצוע בפועל.
ח. הוסכם כי אם עלות הנגשת היתר תפחת בפועל מ- 1.5 מיליון ₪, הנתבעות יבצעו הנגשות יתר נוספות שיהא בהן כדי להשלים את סכום הנגשת היתר לסך 1.5 מיליון ₪ (להלן: הנגשות יתר נוספות).
ה. הוסכם כי עם אישור הסדר הפשרה ומתן תוקף של פסק דין, ובכפוף לכך שהסכם הפשרה לא בוטל כדין עד לאותו מועד על ידי מי מהצדדים, יתגבש מעשה בית דין ביחס לכל העילות הנזכרות בבקשת האישור כלפי התובע וכל הקבוצה המיוצגת.
10. בבקשה נטען כי הסדר הפשרה שהוגש לאישור בית המשפט הוא ראוי, הוגן וסביר, והוא הדרך היעילה וההוגנת לסיום המחלוקות לטובת חברי הקבוצה. נטען כי בהסדר הפשרה קיימת הסדרה מיידית לנושאים שהועלו בבקשה לאישור תביעה ייצוגית, והוצהר כי הנתבעות החלו זה מכבר בעבודות להנגשת מתחם הלינה וכי חדר נגיש הוצב במקום באפריל 2025.
11. פטור ממינוי בודק: הצדדים מבקשים מבית המשפט פטור ממינוי בודק, בהתאם לסמכותו מכוח סעיף 19(ב)(1) בחוק תובענות ייצוגיות. נטען אין צורך במינוי בודק להסדר הפשרה, שכן ההכרעה לגבי סבירותו והיותו הוגן ומאוזן אינה דורשת מומחיות מיוחדת, ומשום שהסדר הפשרה אינו כולל מנגנון פיצוי בעין לחברי הקבוצה המוגדרת.
12. גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ובא כוחו: הגם שלא היה חולק על זכאותם של התובע ובא כוחו לגמול ושכר טרחה, הצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר שיעור הגמול ושכר הטרחה והגישו טיעונים לעניין זה. לצד זאת, הוסכם כי הנתבעות ישפו את התובע על הוצאתיו בניהול ההליך, בסך של 26,711 ₪ (נספח 3 לבקשה).
13. עוד הוסכם על אופן חלוקת שכר הטרחה לבא כוחו של התובע המייצג כדלקמן –
הצדדים המליצו כי 70% מהסכום שייקבע, בתוספת מע"מ, ישולם לב"כ התובע במועד פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה. 20% בתוספת מע"מ ישולם לב"כ התובע תוך 6 חודשים ממתן פסק הדין כאמור, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. 10% בתוספת מע"מ ישולם עם סיום ביצוע הנגשות היתר ולא מאוחר מ – 12 חודשים ממועד פסק הדין כאמור, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
14. טענות הצדדים לעניין הגמול ושכר הטרחה
התובע עותר לפסיקת גמול בסך של 100,000 ₪ שייתרם במלואו, לצד סכום השיפוי המוסכם בהסדר הפשרה ולפסיקת שכר טרחה לבאת כוח המבקש בסך של 360,000 בתוספת מע"מ.
לטענת התובע מדובר בסכומים ראויים, בין היתר לאור פניותיו המוקדמות לנתבעות בדרישה להנגיש את אתר פארק תמנע, נוכח ההתדיינות הארוכה בבית המשפט שהחלה בשנת 2022 וניהול אישור הבקשה לתביעה ייצוגית באופן מלא. התובע סבור כי התועלת המשמעותית שהושגה לטובת חברי הקבוצה מצדיקה גם היא פסיקת גמול ושכר טרחה בהיקף האמור. נטען כי אלמלא נקט התובע בהליך הייצוגי, הנגשה מלאה והנגשת היתר לא היו מתבצעות כלל. התובע רואה בהסכם הפשרה משום תקדים להנגשת מתחמי לינה בפארקים, ובכך הוא רואה חשיבות ציבורית רחבה להליך ותרומה משמעותית לקידום השוויון לאנשים עם מוגבלויות.
התובע סבור כי לעניין הליך זה ולצורך קביעת שיעור הגמול ושכר הטרחה, אין להתייחס לנתבעת 2 כרשות ציבורית, אלא כגוף מסחרי כלכלי. לטענתו, נתבעת 2 היא תאגיד עירוני בעל אופי מסחרי-כלכלי אשר פועל למטרות רווח והחיובים הכספיים שיושתו עליה לא ישולמו, כך נטען, מהקופה הציבורית, בשונה מנתבעת 1 שהיא רשות ציבורית על כל המשתמע מכך.
15. הנתבעות, מצידן, מבקשות כי סכומי הגמול ושכר הטרחה שייפסקו לא יעלו על אלו שנקבעו בת"צ (מינהליים ב"ש) 18001-05-12 דן אלבז נ' עיריית באר שבע (נבו 12.2.2019) (להלן: עניין אלבז), שם נפסק שיעור הגמול לתובע הייצוגי על סך 30,000 ₪ ושכר טרחה לבאת כוחו על סך 180,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין.
הנתבעות מדגישות כי בקביעת גמול ושכר טרחה בתביעה ייצוגית נגד גופים ציבוריים יש ליתן משקל גם לשמירה על הקופה הציבורית. בקשתן מתבססת על כך שפעילותו של פארק תמנע היא גרעונית ומוקדשת כולה לטובת הציבור. נטען כי נתבעת 2 אינה פועלת למטרות רווח, אלא מהווה גוף ציבורי-עירוני הממומן מכספי ציבור הכפוף לאותם דינים החלים על נתבעת 1. על אופייה כגוף ציבורי מבקשות הנתבעות ללמוד מכך שמניות נתבעת 2 מוחזקות במלואן בידי נתבעת 1; היא הוקמה מתוקף סמכות שר הפנים לפי סעיף 63א(11) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958; והדירקטוריון שלה מורכב משליש נבחרי ציבור, שליש עובדי רשות ושליש נציגי ציבור.
הנתבעות טוענות כי על אף שעילתה של בקשת אישור התביעה הייצוגית הוגבלה למתחם הלינה בלבד, בהסכם הפשרה התחייבו המשיבות למתן פיצוי רוחבי הכולל הנגשת יתר. עוד הודגש כי הסכם הפשרה אינו מקים מעשה בית דין ביחס ליתר מתחמי הפארק, אלא רק למתחם הלינה בו.
16. ביום 18.06.2026 הוגשה עמדת היועצת המשפטית לממשלה להסדר הפשרה.
על פי עמדת המדינה, מהסדר הפשרה עולה כי ככל שעלות ביצוע הנגשת היתר המוסכמת בהסדר הפשרה תפחת בפועל מ-1.5 מיליון ₪ יבצעו הנתבעות הנגשות יתר נוספות שישלימו לסכום הפיצוי הקבוע בהסדר הפשרה לביצוע הנגשת היתר. עוד עולה מהסדר הפשרה כי טיבן, מהותן, ועלות ביצוען בפועל של הנגשות היתר הנוספות יסוכמו מראש בין הצדדים, ללא צורך בקבלת אישור מראש מבית המשפט. מכאן, טוענת המדינה כי ביצוע הנגשות יתר נוספות אינו עולה בקנה אחד עם תכלית חוק תובענות ייצוגיות, אשר מחייב פיקוח על כלל ההסכמות והסעדים במסגרת הסדרי פשרה. המדינה סבורה שיש לתקן את נוסח הסדר הפשרה כך שכל ביצוע הנגשת יתר נוספת יהא בכפוף לאישור בית המשפט, וזאת לאחר שתועבר גם לגורמי המדינה בהתאם לסעיף 18(ד) לחוק תובענות ייצוגיות. לחלופין, הומלץ לקבוע כי יתרת הסכום עד לגובה של 1.5 מיליון ₪ תועבר לקרן לניהול כספים שנפסקו כסעד לפי חוק תובענות ייצוגיות.
17. אשר לאופן חלוקת תשלום שכר הטרחה, המדינה סבורה כי אין מקום להעביר 70% משכ"ט במועד פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה, ו- 20% נוספים תוך 6 חודשים מהמועד כאמור, אלא שיש לקבוע מנגנון תשלום המותנה בהתקדמות ביצוע הסדר הפשרה וכי חלקו הארי של התשלום יידחה עד לאחר אישור בית המשפט לביצוע הסדר הפשרה במלואו.
18. ביום 28/06/2026 הגישו הצדדים התייחסות משותפת לעמדת היועצת המשפטית לממשלה.
הצדדים הסכימו לתיקון המבוקש ביחס למנגנון שנקבע בהסדר הפשרה לביצוע הנגשות יתר נוספות. על כן הוסכם כי כל הסכמה עתידית לגבי הנגשת יתר נוספת תובא בפני בית המשפט לאישורו, וזאת לאחר שהועברה לגורמי המדינה לצורך בחינתה.
בנוגע למועדי תשלום שכר הטרחה, הצדדים מבקשים להותיר את המתווה הקבוע בהסכם הפשרה על כנו. הצדדים מציינים כי עבודות ההנגשה המתחייבות כבר החלו. לטענת הצדדים, הערות המדינה אינן כוללות המלצה קונקרטית לאופן תשלום שכ"ט, ואופן התשלום שהוסכם הוא שלוש פעימות בהתאם להתקדמות עבודות ההנגשה, בעוד שעל פי רוב מאשר בית המשפט חלוקה בשתי פעימות בלבד.
דיון והכרעה
19. לאחר שעיינתי בבקשה לאישור הסדר הפשרה, בתצהירים שצורפו, בעמדת ב"כ היועצת המשפטית לממשלה ובתשובת הצדדים לכך, סבורני שיש לאשר את הסדר הפשרה בכפוף לתיקון המוסכם להסדר הפשרה, לפיו ככל שהסדרת היתר הקבועה בהסדר הפשרה לא תגיע לעלות של 1.5 מיליון ₪ בפועל, תובא הצעת הצדדים להנגשת יתר נוספת לידיעת הגורמים הרלוונטיים במדינה ולאישור בית המשפט בהתאם לסעיף 18(ד) לחוק תובענות ייצוגיות.
אישור הסדר הפשרה
20. סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות מורה כי "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין."
21. מתוך שהובא שלפניי סבורני כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.
במסגרת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, הלין התובע על היעדר נגישות ביחס למתחם הלינה לרבות שירותיו הנלווים והפעילויות המוקנות בו ובכלל, היעדר יחידות אירוח נגישות; היעדר נגישות בדרך לקבלה, לתא השירותים והמקלחות במתחם; היעדר נגישות בשל מרקם הדרך ודרכי הגישה לפעילויות השונות במתחם הלינה כגון אוהל מועד.
במסגרת בירור הבקשה לאישור התביעה כייצוגית התעוררו שאלות מהותית הנוגעות להפרת הוראות החוק בדבר הנגשת מתחם הלינה שבאתר פארק תמנע לאנשים עם מוגבלויות. גדרי המחלוקת בין הצדדים היו ביחס לחובת הנגשה של יחידות הלינה במתחם הלינה שבאתר פארק תמנע, וכן ביחס לנגישותם של השירותים הנלווים ודרכי הגישה במתחם הלינה כדין. ניהול התובענה כייצוגית אושר ביום 28.01.2025 ובעקבותיו פעלו הנתבעות להצבת חדר אירוח נגיש במתחם הלינה.
22. התחייבות הנתבעות לבצע התאמות נגישות במתחם הלינה ומתקניו, כמתחייב בחוק ובהתאם לחוות דעתו של מומחה לנגישות מטעם התובע, יש בה משום תיקון בכל הנוגע לעמידה בהוראות הדין, וזאת תוך זמן סביר. נוכח התחייבות הנתבעות דומה כי ההליך המשפטי מיצה עצמו וכי הסדר הפשרה הוא הדרך היעילה והמהירה ביותר לסיום ההליך בשלב זה. אמנם הסדר הפשרה נעדר התייחסות מפורטת לתיקונים שעל הנתבעות לבצע במתחם הלינה או למצער מה נכלל בגדרי מתחם הלינה בצורה מדויקת, אך ניתן ללמוד ממנו כי הנתבעות מתחייבות להנגיש את המתחם כולו בהתאם לממצאיו של מומחה הנגישות מטעם התובע. יצוין כי הבקשה נתחמה למתחם הלינה בלבד ואינה מסדירה את הנגשת פארק תמנע בכללותו. כך שביחס ליתר אזורי הפארק ההסדר אינו מקים מעשה בית דין המונע מחברי הקבוצה לטעון לאי-נגישותו.
23. פיצוי הנתבעות לחברי הקבוצה באמצעות הנגשה עודפת בשיעור 1.5 מיליון ₪ שיושקעו לטובת הנגשת מסלול מותאם בין שני מוקדי עניין קרובים תוך הליכה בשביל מדברי אשר סמוך לעמודי שלמה – יטיבו עם חברי הקבוצה וישפרו את חווית הביקור שלהם באתר פארק תמנע.
24. בהמשך להערת היועצת המשפטית לממשלה בדבר הצורך בפיקוח על סבירות הסכם הפשרה, הבהירו הצדדים כי עובר לביצוע הנגשת יתר להשלמת סכום הפיצוי ל – 1.5 מיליון ₪ בפועל, תועבר התוכנית המוצעת לבחינת הגורמים הרלוונטיים במדינה ולאישורו של בית המשפט.
אמנם, יש פער משמעותי בין שיעור הפיצוי שנקבע בהסדר הפשרה לבין שיעור הפיצוי שהתבקש בתביעה הייצוגית, אך יש לזכור כי הגדרת הקבוצה צומצמה וכן כי ההליך המשפטי לא הוכרע, כך שכימות הנזק בשלב זה הוא כללי ומתבסס על הערכת התובע ביחס לפיצוי.
כמו כן, מצאתי כי בהסדר הפשרה יש משום תועלת ציבורית לאנשים עם מוגבלויות באופן שמטה את הכף להיעתרות לבקשה וסיום ההליך בהסכם הפשרה בצירוף התיקון המוצע כאמור. התאמות נגישות העולות על המתחייב בדין יסייעו לאנשים עם מוגבלויות להתגבר על אתגרי תוואי השטח בשמורות טבע. בכך, תתאפשר השתלבותם בפעילויות המוצעות בהן, באופן המגשים את תכלית חוק השוויון והתקנות שהותקנו מכוחו.
25. סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות כי "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה – בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר;".
26. בנסיבות המקרה שלפניי, אני סבורה שחוות דעת מטעם בודק אינה נדרשת. הסעדים עליהם הסכימו הצדדים במסגרת הסדר הפשרה אינם פיצוי כספי פרטני לחברי הקבוצה. הפיצוי לחברי הקבוצה בדמות הנגשת יתר אינו מבוסס על תחשיב או על נתונים חשבונאיים כלשהם. לפיכך, מינוי בודק עלול להכביד בהוצאות מיותרות, ואינו צפוי להניב, בנסיבות העניין, תועלת ממשית.
27. מכאן לעניין גמול ושכר הטרחה.
קביעת הגמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוחו מוסדר בסעיף 19(ו) לחוק כדלקמן –
"אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי הענין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לענין זה; בית המשפט רשאי לקבוע כי תשלום שכר הטרחה לבא כוח המייצג יהיה מותנה, כולו או חלקו, במימוש הסדר הפשרה ובהשלמת ביצועו."
28. על פי הוראת החוק, בעת אישור פשרה על בית המשפט לפסוק גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוחו תוך בחינת מכלול נסיבות ההליך ותוצאותיו. עוד מלמדת הוראת החוק כי בית המשפט רשאי להורות כי תשלום שכר הטרחה לבא כוח התובע הייצוגי יתבצע בהתאם להתקדמות ביצוע הסדר הפשרה בין הצדדים.
29. סעיפים 22 ו-23 לחוק מתווים רשימת שיקולים מנחים לקביעת שיעור הגמול לתובע הייצוגי ושכר הטרחה לבא כוחו. סעיף 22 קובע כי בית המשפט יורה על תשלום גמול לתובע המייצג (למעט במקרים בהם מתן גמול כאמור אינו מוצדק), בהתחשב בשיקולים הבאים:
"22(ב) ...
(1)הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;
(2)התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(3)מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית."
סעיף 23(ב) לחוק מונה שורה של שיקולים בהם יתחשב בית המשפט בבואו לקבוע את שיעור שכר הטרחה לתובע המייצג כדלקמן:
"(1)התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(2)מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;
(3)מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;
(4)האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;
(5)הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית."
30. כפי שעולה מהוראות החוק, בבואו של בית המשפט לפסק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ובא כוחו, עליו להידרש, בין היתר, לשיקולי תשומה ובהם מורכבות ההליך, היקף הטרחה והסיכון שנטלו על עצמם התובע המייצג ובא כוחו בהגשת ההליך ובניהולו, לרבות ההוצאות שהוצאו במסגרתו; לשיקולי תפוקה, התועלת שהניבה התובענה לחברי הקבוצה; ולשיקולי הכוונה, מידת החשיבות הציבורית הגלומה בתובענה הייצוגית.
שיקולים אלה נבחנים על רקע תכליות היסוד שבתביעה הייצוגית ובכללן, עידוד הגשת הליכים ראויים המקדמים את האינטרס הציבורי, לצד הצורך למנוע הגשת תביעות סרק ותוך שמירה על יחס הולם בין הגמול ושכר הטרחה לבין התועלת שצמחה לחברי הקבוצה.
31. לאחרונה בית המשפט העליון עמד על הקושי בכימות התועלת שצמחה לקבוצה בתביעות נגישות, בהן הפיצוי הוא בדמות הנגשה מעבר לדרישות החוק וקבע כי קביעת גמול ושכר טרחה יתבססו על הגישה הגלובלית, לפיה יש להתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים לנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה (ע"א 53824-11-24 עירית לוד נ' תמיר מאור (נבו 27.5.2026)).
32. לאחר בחינת טענות הצדדים ועמדת היועצת המשפטית לממשלה לעניין פסיקת גמול ושכר טרחה למבקש ובא כוחו, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לפסוק גמול ושכר טרחה בשיעורים מתונים מדרישת התובע, ולהתנות את התשלום של החלק הארי של שכר הטרחה במימוש עיקרי הסדר הפשרה.
33. תביעה זו נושאת חשיבות ציבורית וחברתית מן המעלה הראשונה, בתרומתה לאכיפת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בכלל, ולשיפור הנגישות בפארק תמנע, אליו מגיעים מבקרים מכל רחבי הארץ, בפרט. בקביעת הסכומים, ניתן משקל גם לתועלת שצמחה מניהול ההליך הייצוגי, כאשר עובר לתביעה הנתבעות סירבו להנגיש את מתחם הלינה, חרף פניות מוקדמות מצד התובע. ניתן משקל גם לזמן הניכר שבו נוהל ההליך המשפטי, מורכבותו, והעובדה כי הצדדים הגיעו להסכם פשרה רק לאחר הליך מלא של בקשת האישור (כולל הוכחות). מאמצי התובע ובא-כוחו צריכים להילקח בחשבון בקביעת הגמול ושכר הטרחה.
34. מן העבר השני, יש ליתן משקל לכך שנתבעת 1 היא רשות ציבורית ונתבעת 2 היא הזרוע הביצועית שלה, ומכאן שהכספים שישלמו הם כספי הציבור. כן יש להתייחס לפער בין סכום התביעה שהוערך בכתב התביעה (על סך 20,000,000 ₪), לבין סכום הפיצוי שהושג בפועל בהסדר הפשרה, העומד על עלות הנגשת יתר של 1.5 מיליון ₪. ביני לביני, יצוין כי הערכת הנזק בכתב התביעה ממילא לא הוכחה ובה הרחבה לכל העלויות האפשרויות מביקור ולינה באתר פארק תמנע, הכוללות רכישת כרטיסים למופעים וסיורים שונים, לישיבה במסעדה וליתר הפעילויות בהם יכול להשתתף אדם שלן במתחם.
35. מטבע הדברים, קשה לכמת את התועלת הכלכלית שצמחה לחברי הקבוצה המיוצגת כתוצאה מההליך. מדובר בהטבה בעין בדמות יחידת לינה מונגשת והנגשת דרך מדברית שתשמש את כלל הציבור ולא רק את חברי הקבוצה המוגדרת, המוערכת ב – 1.5 מיליון ₪ בפועל. הנגשה זו עלתה בתוכנית הפעולה לנגישות אתר פארק תמנע, אשר אושרה בטרם הגיעו הצדדים לגיבוש הסדר הפשרה ולכן קיים קושי מסוים בהערכת מידת ההשפעה של ההליך הייצוגי על קידום הנגשת היתר שהוסכמה בהסדר הפשרה. מצאתי ליתן משקל גם לפעולות הנתבעות להתקנת יחידת אירוח מתאימה לאנשים עם מוגבלויות במתחם הלינה לאחר אישור התביעה כייצוגית, בהתאם לדרישות חוק השוויון.
36. לבסוף, סבורני כי יש טעם בהערת היועצת המשפטית לממשלה בדבר הכפפת תשלום שכר הטרחה למימוש הסדר הפשרה. זאת על מנת לתמרץ את באת כוח התובע המייצג לפקח על מימושו המלא של הסדר הפשרה לטובת חברי הקבוצה. מצאתי להורות כי שכר הטרחה (בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק) ישולם בשלוש פעימות מדורגות.
37. בהביאי בחשבון את מכלול השיקולים שפורטו לעיל, מצאתי להעמיד את הגמול לתובע הייצוגי על 50,000 ₪ ולבא כוחו שכר טרחה על סך 250,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
הנתבעות (יחד ולחוד) ישלמו לתובע הייצוגי סכום של 50,000 ₪, בצירוף 26,711 ₪ בגין הוצאות ניהול ההליך, עם מתן פסק הדין. קבלה עבור תרומת הגמול לתובע המייצג תישלח לב"כ הנתבעות ובית המשפט בתוך 14 ימים מיום קבלתה בידי התובע מאת הגוף הנתרם.
38. שכר הטרחה ישולם באופן ובמועדים שנקבעו בהסדר הפשרה כדלקמן:
30% משכר הטרחה (75,000 ₪ בתוספת מע"מ) ישולמו עם מתן פסק הדין.
50% משכר הטרחה (125,000 ₪ בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה) ישולמו באישור בית משפט, לאחר הודעה משותפת של ב"כ הצדדים, בצירוף תצהירים, על כי הנתבעות סיימו להנגיש את מתחם הלינה כמתחייב בחוק ובתקנות, לרבות בהתאם לממצאיו של המומחה מטעם התובע.
20% משכר הטרחה |(50,000 ₪ בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה) ישולמו באישור בית משפט, לאחר הודעה משותפת של ב"כ הצדדים, בצירוף תצהירים, כי בוצעה הנגשת יתר בעלות שלא פחתה מ- 1.5 מיליון ₪.
אשר על כן, אני מאשרת את הסדר הפשרה שהוגש ביום 9.4.2026 (בכפוף לתיקון המוסכם כמפורט בסעיף 19 לעיל) ונותנת לו תוקף של פסק דין.
תוך 6 חודשים מהיום (ימי הפגרה באים במניין) תוגש הודעה משותפת בדבר הנגשת מתחם הלינה.
תוך 12 חודשים מהיום (ימי הפגרה באים במניין) תוגש הודעה משותפת בדבר ביצוע ההנגשה העודפת.
הנתבעות (יחד ולחוד) ישלמו גמול ושכר טרחה במפורט בסעיפים 37 ו-38 לעיל.
על ב"כ הצדדים לפרסם, בתוך 10 ימים מיום שיומצא להם פסק דין זה, מודעה בהתאם להוראת סעיף 25א(4) לחוק תובענות ייצוגיות. המודעה תפורסם בשני עיתונים יומיים בתפוצה ארצית, על חשבון הנתבעות.
המזכירות מתבקשת לשלוח פסק-דין זה בצירוף הסדר הפשרה למנהל בתי המשפט וליועצת המשפטית לממשלה.
המזכירות תסגור את התיק.
ניתן היום, כ"א אב תשפ"ו, 04 אוגוסט 2026, בהעדר הצדדים.
12 מתוך 13